Unraveling Threads
פְּרִימַת חוּטִים

Unraveling Threads

TomAR Ben-Shlomo ©

15th January, 2025 - 20th January, 2025


We missed the silver train from Qatar,  

Beyond the longed-for threshold, out of reach, way too far, 

From Iran and Yemen to Lebanon, it sped in a blur of loco-motion,

Rushing heedlessly onward towards us, too fast, in a commotion! 


In the carriages lurking, Houthi spiders sly,

Weaving in secrecy, pulling the strings into the tie,

Spinning many webs, stretching threads too tight,

Suddenly, the string and heart were torn apart.


This is, in essence, what once again came to pass,

Since then, we were summoned to this dreadful state impasse,

The untangling of tight knots, severing wireless bonds, once so strong,

In the war of unraveling threads, where thoughts went wrong.


In the smoke of fires, in vast explosions so loud,

Amidst wreckage and ruins, bleeding houses shroud,

In heavy mourning, for young lives cut way too short,

The view from the train is grim, bleak, a monochrome distort.


Now, in the darkness, a caterpillar spins its thread,

A cocoon of hope for peace, built from today ahead,

After the rain, from the cocoon, anew, will rise, a butterfly,

Spreading its wings in rainbowing colors, to freedom reaching the sky!


In thoughtful craft, connecting threads intertwine,

Mediating between cultures and peoples combine,

Bridging a new path, building peace's design and accord,

The train to the future departs now, all aboard! 

פְּרִימַת חוּטִים

תֹּאמַר בֶּן-שְׁלֹמֹה ©

15/1/2025 - 20/1/2025


פִסְפַסְנוּ אֶת רַכֶּבֶת הַכֶּסֶף מִקָּטָאר,

מֵעֵבֶר לַסַּף הַנִּכְסָף, הַרְחֵק מִדַּי,

דֶּרֶךְ אִירָאן, תֵּימָן לִלְבָנוֹן, וְהַקַּטָּר,

דּוֹהֵר לְלֹא אַבְחָנָה, לְעֶבְרֵנוּ, מַהֵר מִדַּי!


בַּקְּרוֹנוֹת אוֹרְבִים, עַכְּבִישִׁים חוֹתִ'ים,

רוֹקְמִים בַּסֵּתֶר, מּוֹשְׁכִים בַּחוּטִים,

מוֹתְחִים יוֹתֵר מִדַּי, קוּרִים לְעִתִּים,

עַד שֶׁלְּפֶתַע הַחוּט וְהַלֵּב נִקְרַע.


זֶה בְּסַךְ הַכֹּל מָה שֶׁקָּרָה,

מֵאָז נִיקְרָא אֶל מַצָּב נוֹרָא:

הַתָּרַת הַקֶּשֶׁר הָעַל חוּטִי,

בְּמִלְחֶמֶת פְּרִימַת חוּטִים!


בַּעֲשַׁן שְׂרֵפוֹת, בְּפִצּוּצִים רָמִים,

בְּחֻרְבָּן וְהֶרֶס, בָּתִּים מְדַּמְּמִים,

בְּאֵבֶל כָּבֵד, עַל חַיִּים נִגְדָּעִים,

הַנּוֹף מֵהָרַכֶּבֶת, קוֹדֵר, לְלֹא צְבָעִים.


כָּעֵת, בָּאֲפֵלָה, זַחַל טּוֹוֶה, גּוֹלֶם מֵחוּטָיו,

בְּתִקְוָוה, לְשָׁלוֹם שֶׁיִּבָּנֶה, לַיּוֹם מֵעַכְשָׁיו,

אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם מֵהַגּוֹלֶם, יִפְרוֹץ פַּרְפַּר עַל חָצַב,

וְיִפְרוֹשׁ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת קֶשֶׁת צִבְעֵי כְּנָפָיו!


בִּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, חוּטִים מְקַשְּׁרִים,

מְפַשְּׁרִים בֵּין תַּרְבּוּיוֹת וְעַמִּים, מְחַבְּרִים,

מְגַשְּׁרִים דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, שֶׁל שָׁלוֹם,

הָרַכֶּבֶת אֶל הֶעָתִיד, כָּעֵת יוֹצֵאת, עָלוּ הַיּוֹם!